טיפול במתבגרים

גיל ההתבגרות  (גילאי 12-18) הינו שלב התפתחותי חשוב ביותר, אך אינו  שלב קל בחיים. מדובר בתקופה מורכבת הכוללת הרבה רגעים יפים אך גם אתגרים והתמודדויות בתחומים חברתיים, מגדריים, לימודיים ורגשיים. זאת במקביל לקשר המשפחתי שלא פעם מהווה אתגר מורכב בפני עצמו. לא אחת חווים המתבגרים תחושות של בדידות, פחדים ושינויים בדימוי העצמי. כל השינויים והסערות המאפיינות את גיל ההתבגרות יכולות להרגיש כמו מירוץ מטורף. מאפיין נפוץ בתקופה זו הוא תחושה שההורים לא יכולים להבין אותי ואת מה שאני עובר ובטח שלא יכולים לעזור לי. ממקום זה נמנעים רבים מהמתבגרים מלשתף את ההורים בחייהם ולבקש מהם עזרה. 

מסיבות אלה, לטיפול יש חשיבות רבה, היות והוא עשוי להיות מקום בטוח ולאפשר למתבגר קשר עם אדם מבוגר נטרלי העוזר לו לבחון את חייו לא מתוך מקום שיפוטי ומסייע לו לקבל החלטות בריאות ושוקולות יותר.  

המטפל מהווה עבור הנער/ה מבוגר בעל ידע וניסיון. העובדה שהוא אינו ההורה מקלה על הנער/ה לשתף אותו בתכנים אישיים ולהתייעץ איתו. זאת, בלא שיתייחס לדברים באופן שיפוטי, מאשים או חרדתי ודאגני מדי. 

הטיפול הרגשי והקשר עם המטפל עוזר לבני נוער עוזר לפתח את האינטואיציה ואת העולם הרגשי וכן להתנסות במערכת יחסים נורמטיבית ומקבלת.  

ברוב המקרים הטיפול הפרטני בנער/ה משלב מפגשים של המטפל עם ההורים ומפגשים משותפים (הורים וילדים) בהתאם לצורך.