אזעקה בהגדרה, נועדה ליצור לחץ שיניע אותנו לתפוס מחסה במרחב מוגן. הלחץ של האזעקה עצמה הוא עוד חלק בתקופה המתוחה והמאתגרת שכולנו עוברים.
מה אפשר לעשות כדי לעזור לילדים (ולא רק להם) לעבור את התקופה הזאת בצורה רגועה עד כמה שאפשר.
אם ננסה לחשוב קצת מחוץ לקופסה אפשר לבחון דרכים להפוך את הלימון ללימונדה ולהפוך את האירועים המתוחים עד כמה שניתן לגיבוש משפחתי ועשיה משותפת. כמובן תוך כדי שמירה על ביטחוננו הפיסי והנפשי.
באופן כללי, כדאי לעשות כמה הכנות מראש:
לשתף את הילד בהכנות. מידע ופעילות מפחיתים חרדות.
אם יש בבית חדר ביטחון, כדאי לצייד אותו מבעוד מועד בדברים שיכולים להקל על הסטרס כמו משחקים/ספרים חטיפים וכו'. תכינו את זה עם הילד. מומלץ לשאול אותם מה יכול להיות שם נחמד ולעזור להם להיות פחות לחוצים. בכל מקרה כשאתם במרחב המוגן , תוודאו שהילד עסוק ומרוכז במשהו מעבר לאזעקה או ליירוטים.
אם אין בבית ממ"ד וצריך להתפנות למקלט או חדר מדרגות, אפשר להכין תיק ליד הדלת עם אותם משחקים/חטיפים/ספרים וכו. אם יש אפשרות לתת לאחד הילדים להיות אחראי על נשיאת התיק למרחב המוגן.
לתרגל כניסה מהירה ובטוחה לחדר בביטחון. לעשות את זה פעם ביום. אפשר למשל להחליט על שיר קצבי ששרים תוך כדי הליכה מהירה למרחב המוגן.
אם הילד נמצא בסטרס, יש מגוון טכניקות לוויסות רגשי שמותאמות לילדים. כמה מהן בקישורים המצורפים ומומלצים ע"י אסף גיטלר- פסיכולוג רפואי.
מומלץ לא לחכות לאזעקה ולהתחיל לתרגל עם הילד גם בשגרה. הטכניקות האלה מועילות וחשובות בכל השנה לא רק לימים של מתיחות ביטחונית.
והנה נקודה למחשבה: כשאתם נמצאים בממ"ד, יש לכם 10 דקות שבהן כל חברי המשפחה "תקועים" יחד. תחשבו איך אפשר לנצל אותן בצורה ייחודית. תשחקו משהו, תשירו, ספרו בדיחות או סיפורים מעניינים, תתכננו ארוחה טעימה או טיול כייפי לאחרי המלחמה.
חשוב מאוד לא להשתמש בזמן הזה לחלוקת מטלות, או שיחת משמעת.
הורים, תשתדלו עד כמה שאפשר לא להראות לילדים את הלחץ והחרדות שלכם. לא להגיד משפטים שיכולים להתפרש ע"י הילד כייאוש, חרדה, חוסר כוחות או חוסר אונים. אלה חוויות לגיטימיות, אבל הילד יכול להיפגע מהביטויים שלהם.
ההמלצה הכי חשובה, אל תישארו לבד. אם אתם חווים סטרס ומצוקה או יש לכם שאלות לגבי הילדים פנו לאיש מקצוע לקבלת ייעוץ.